קיימות שתי סוגי קרינות בטבע והן:

 

·        קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת.

·        קרינה אלקטרומגנטית מייננת.

 

 

 

 

קרינה זו גורמת לנזק מאוד גדול ומסוכנת לגוף.

במצב של קרינה מסוג זה, נגרם תהליך יינון ומשפיע באופן שלילי על האטום.

תהליך של יוניזציה באטום שבמולקולה.

קרינה הגורמת לשינויים של האטום במבנה המולקולרי נקראת קרינה רדיואקטיבית.

הקרינה המייננת גורמת לתהליך פירוד וניתוק של האלקטרונים שבאטום ממנו והורסת את המבנה המולקולרי בתאים הבונים את גופנו.

אותם אלקטרונים, שהם יונים בעלי מטען חשמלי שלילי, נעים בגוף בחופשיות בגוף ומתחברים לאטומים בעלי מטען יוני חיובי ובכך מפירים את האיזון המולקולרי שבגרעין התא שנושא מטענים חשמליים.

ה – DNA המכיל את הגנים התורשתיים נפגע עקב כך והתפתחות ושכפול התאים נפגם ומשבש את המערכות הפיזיולוגיות של הגוף – תהליך שמביא לסרטן.

 

ככל שאורך הקרניים קצר יותר, רמת היינון גדול יותר באטום.

עקב השפעת הקרינה על היונים שבאטום נקראת קרינה זו – קרינה מייננת.

 

גלים קצרים יותר מגלי אולטרא סגול הם גלים מייננים.

גלים קצרים הנכללים בקטגוריה של הקרינה המייננת הם:

 

 

קרניים אלה נקראות על שם וילהלם רנטגן שגילה אותם.

אורכם של קרניים אלה מאוד קצרות והן נעות בין 5 פיקומטר ועד 10 ננומטר.

 

קרינה זו מכונה קרינת עצר, או, קרינת בלימה והיא נגרמת כאשר, חלקיקי אטומים מסויים, טעונים בשדה אלקטרומגנטי, מתקרבים לגרעיני אטומים אחרים.

כאשר הם מתקרבים לאטומים אחרים המטען האלקטרומגנטי שבהם משנה את מהירותם ומשתחרר מהם ונצמד לאטומים אחרים.

 

אורכן של קרני הרנטגן ארוכות יותר מקרני גמא והן נעות בין גמא לקרניים האולטרא סגולות.

 

 

קרניים אלה הן מהמסוכנות ביותר לרוב היצורים החיים על פני כדור הארץ וחשיפה להן גורמת למוות.

קרניים אלה קצרות יותר מקרני הרנטגן ואורכן קצר יותר מ 5 פיקומטר.

 

1.    קרינת אלפא α – תוצאה של התפרקות קרינה רדיואקטיבית.
קרינה זו נוצרת כתוצאה של פליטה של גרעין הליום עם קשרים של שני ניוטרונים ושל שני פרוטונים שנפלטו מחומר רדיואקטיבי או מחומר מלאכותי, ולכן היא קרינה בעלת מטען חיובי.

2.    קרינת בטא   β – משפיעה על מבנה האטום – כתוצאה מתהליך אלקטרומגנטי המשפיע על חלקיקי האטום – קרינה חלקיקית.
קרינה זו נוצרת כתוצאה של משיכה אלקטרומגנטית חלשה וקשרים לא יציבים ורופפים, שעקב כך נפלט אלקטרון, או, פוזיטרון – תהליך זה נקרא "התפרקות בטא".
תהליך הפוך, שבו פרוטון פולט פוזיטרון שהופך להיות ניוטרון נקרא "התפרקות בטא הפוכה".

3.    קרינת גמא    γ – קרינה אלקטרומגנטית מייננת – גורמת לפליטת פוטון שהוא חלקיק אור, כלומר, יחידת אנרגיה אלקטרומגנטית.
פליטת הפוטון מגיעה מגרעין אטום שאינו יציב, שעקב שחרורו החמיר עוד יותר את מצבו של הגרעין.
קרינת גמא נפלטת, בד"כ עם קרינת בטא, או ביחד עם קרינת אלפא.

 

את הקרינה הקוסמית ניתן למדוד רק מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ, שכן גלים של קרינה קוסמית כל כך קצרים שהם אינם מגיעים לאטמוספירה שלנו.

 

כל התהליך החשמלי, נגרם ע"י שינוי של האלקטרונים בעלי מטען שלילי הנצמדים לפרוטונים בעלי מטען חיובי זה אל זה בתופעה שנקראת מגנטיות.

ומכאן שמה של תופעה זו: אלקטרו – מגנטית.

 

מה שמניע את כוח האלקטרומגנטיות בקרינה הוא יסוד בשם פוטון – PHOTON ומצוי בכל אורכי הגל השונים.

 

 

מאמר זה נכתב ע"י דניאלה הט, שהיא בעלת המכון לטיפולי הסרת שיער